סיפורים אישיים
"סיכמנו שהוא ינסה את המסכת הראשונה. ניסיון לחודשיים": מכתב שלא ישאיר אתכם אדישים
"אני מרגישה שהעולם שלי יותר יציב, והבית שלי יותר יציב, ואני גם יכולה לראות את ההשפעה של זה על הילדים. אז חשבתי, שיהיה יפה מצידי לשתף בזה גם אותך, ואולי עוד שבע שנים גם את תרגישי כמוני". קראו את המכתב המרגש
- נעמה גרין
- פורסם ג' טבת התש"פ |עודכן
(צילום: shutterstock)
"הכול התחיל בשבת אחת לפני כמה שנים", נפתח המכתב האנונימי שהגיע לתיבות הדואר בנוף איילון, "כששמעתי פעם נוספת את המשנה שכולנו מכירים מפרקי אבות 'על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, על העבודה, ועל גמילות חסדים'".
"נשמע לי די נדוש, ומה עוד אפשר להוסיף פה", מוסיפה הכותבת, "אבל פתאום חשבתי – אם אלו הם 3 העמודים של העולם, אז הם גם 3 העמודים של המדינה, וזה היה נראה לי בסדר, אבל אז הגעתי למעגל היותר מצומצם, של המשפחה שלי, ושם התמונה הייתה קצת פחות ורודה".
"החלטתי לבדוק כיצד 3 העמודים האלה נוכחים במשפחה שלי. 'עבודה, זו תפילה. יש מה לשפר, אבל בסך הכול היה נראה לי שהמצב סביר. בעלי מתפלל 3 תפילות במניין (טוב, לפעמים יש תקלות), גם אני מתפללת כשאני יכולה (נכון, אפשר לעשות יותר בעניין הזה, בכמות ובאיכות), והילדים מתפללים במסגרות שלהם (והאמת, בחופש זה קצת צולע).
"גם בנושא גמילות חסדים בסך הכול לא רע, יש לנו כמה הוראות קבע לגופים מוכרים ורציניים, הוראת קבע לקופת הצדקה של היישוב, וגם אלה שדופקים בדלת תמיד מקבלים כמה שקלים ומשהו לשתות.
"הייתי מרוצה מהסיכום הכללי, אבל כשהתחלתי לחשוב על העמוד הראשון, שהוא לימוד התורה, הרגשתי שהשיווי משקל של המשפחה שלי מתערער. מה? האם ייתכן שאנו עומדים רק על שני עמודים?!
"נכון. הילדים לומדים במסגרות, ובשולחן השבת בעלי משתדל לשאול אותם על מה שלמדו, אבל אני לא מרגישה שאפשר להגיד שיש לנו עשייה משמעותית בעניין... זה לא נושא מרכזי בבית...
כמה שווה דקה אחת של לימוד תורה? לא תאמינו
הדף היומי מתחיל מחדש: 11 הצעות ואפשרויות בעבורכם
"כך חשבתי, אך העניין נדחף לסוף סדר העדיפויות. הילדים חזרו, ניגשנו לסעודה שלישית. רצף האירועים של צאת השבת עם הררי הכלים והכביסה, השכיחו ממני את העניין כליל.
"ואז הגיעה אסיפת הורים קצת מטרידה, והבן שלנו התחבר עם ילדים פחות חיוביים, ושמענו ממנו כמה מילים לא יפות... הבנתי שצריך לעשות משהו.
"הבית שלנו פתאום נראה לי קצת פחות דומה למה שבעלי ואני ציפינו ממנו בהתחלה, ומרחק השנים מימי הישיבה שלו עושה את שלו. השגרה, השחיקה, המשימות, העבודה כרסמו בנו בכל פה.
7 שנים: כל יום, טיפה אחרי טיפה, מצטרפות לים גדול - ים התלמוד
"בעלי ואני שוחחנו על זה, והחלטנו שחייבים לעשות משהו. בלי הכרזות ופלקטים, בלי שינויים מרחיקי לכת, אבל משהו יציב, קבוע, שישדרג יותר את הבית שלנו, שיחדיר בו עוד תורה.
"ואז בעלי חזר הביתה עם עלוני השבת שדיברו על אירועי סיום הש"ס. דיברו שם על דף יומי, על 45 דקות בסך הכל כל יום, על קביעות, על ההתרגשות לסיים אחרי 7 שנים. כל יום, טיפה אחרי טיפה, מצטרפות לים גדול - ים התלמוד.
"מה שבעיקר תפס את בעלי היה שהעלון והסיפורים תיארו שם אנשים כמוהו. לא רבנים ואברכים, וגם לא על כאלה עם כישרונות מזהירים. אנשים רגילים שעוסקים יום יום בפרנסתם ושאר טרדותיהם, 'בעלי בתים', מה שנקרא.
הצצה מפעימה לשיעורי דף יומי: במקומות הכי לא צפויים בעולם
אני נרדם בשיעור התורה באופן קבוע. האם להמשיך ולהגיע?
"דיברנו, והתרגשתי למשמע הרעיון שילך, אבל האמת שגם חששתי. חששתי שיהיה לי קשה, שיהיה לבעלי קשה, שזו מחויבות גדולה מדי בעבורנו.
"סיכמנו שהוא ינסה את המסכת הראשונה. ניסיון לחודשיים. בעלי אמר שזו מסכת קלה יחסית, מסכת ברכות, ושאחרי זה מגיעה מסכת שבת וזה כבר יותר קשה, 'ואז כבר נראה'.
"והיום? היום הוא מסיים את הש"ס! אחרי הרבה עליות ומורדות, שלי ושלו, וכמה פעמים שכמעט נשברנו, אבל ה' עזר והגענו לקו הסיום. סיום שהוא גם התחלה, כי אין אפס – הוא מתחיל עוד פעם! סליחה טעיתי: אנחנו מתחילים עוד פעם! כן, גם אני והילדים מסיימים היום את הש"ס! הרי בלעדינו זה לא היה קורה.
"זה לא היה קל תמיד. הרבה פעמים זה בא על חשבוני ועל חשבון הילדים, זה מגביל לעיתים כשצריך לנסוע או במצבים מאתגרים בחיי המשפחה - אבל במבט שני, דווקא הקושי הזה נותן לנו איכות חיים אחרת!
הדף היומי בנימה אישית: בהתחלה לא התחברתי, אבל יש כמה פתרונות
איזו הרגשה נפלאה להיות חלק מסיפור יהודי גדול
"מאז שבעלי הולך לשיעור הדף היומי, התורה נמצאת ברקע כל הזמן", ממשיכה הכותבת לתאר. "בחלל הבית נשמעים דיבורים כמו 'אבא כבר חזר מהשיעור?', 'איזה רעיון מעניין היה היום בשיעור', וגם משפט כמו: "השיעור היה לי קשה היום, הייתי עייף' נותן לנו תוכן בבית, תוכן רוחני של תורה.
"היום אני קצת יותר רגועה בעניין הזה של השלושה עמודים. אני מרגישה שהעולם שלי יותר יציב, והבית שלי יותר יציב, ואני גם יכולה לראות את ההשפעה של זה על הילדים. אז חשבתי, שיהיה יפה מצידי לשתף בזה גם אותך, ואולי עוד שבע שנים גם את תרגישי כמוני.
"מתחילים בשבוע הבא, ביום ראשון ח' בטבת. שיהיה לכם המון הצלחה ושבת שלום", מסתיים המכתב המרגש.
הרב זמיר כהן מסביר בקטע קצר על העוצמה האדירה שיש בלימוד התורה, ועל השכר שכולנו היינו רוצים לקבל. צפו: